מחיקת מסמכים משפטיים מגוגל – הסרת פסקי דין בגוגל

מחיקת מסמכים משפטיים מגוגל (Google) – הסרת פסקי דין בגוגל ישראל

האינטרנט, ובעיקר גוגל (Google), הפך למקום המרכזי שבו אנשים בודקים מידע על נושאים משפטיים, על אנשים פרטיים ועל עסקים מכל הסוגים. בתוך כך, ישנם מקרים שבהם פסקי דין או מסמכים משפטיים עולים לראש תוצאות החיפוש, ומציגים מידע רגיש, פרטי או ישן על אדם או חברה. הדבר יכול להשפיע לרעה על מוניטין, על הזדמנויות עסקיות ואף על מערכות יחסים אישיות.

השאלה הגדולה היא: האם ניתן למחוק או להסיר מסמכים משפטיים ופסקי דין מגוגל (Google), ובפרט בגוגל ישראל (co.il)? התשובה מורכבת, אך יש בהחלט אפשרויות וכלים משפטיים ודיגיטליים שונים שיכולים לעזור לטפל בבעיה. במדריך הזה, שמבוסס על הידע והניסיון שצברתי מאז שנת 2011 כמומחה לקידום אתרים ופרסום דיגיטלי, וכן על ניסיוני כמומחה מוניטין באינטרנט, נבחן את השיטות והדרכים המרכזיות לטיפול בנושא.

למה פסקי דין ומסמכים משפטיים בכלל מופיעים בגוגל (Google)?

פרסום ברשומות ופלטפורמות מקוונות

חלק ניכר מפסקי הדין בישראל מפורסמים באופן שוטף במאגרים משפטיים ציבוריים, כמו "נט המשפט" ואתרי מידע על פסיקה. בנוסף, ישנם אתרים פרטיים שמעתיקים או מציגים פסקי דין מסוימים לצרכים מקצועיים ומשפטיים. כאשר האתר שבו מפורסם התוכן הוא ציבורי ונגיש, גוגל (Google) סורק אותו ואינדקס את התוכן שבו, לרבות פרטי בעלי הדין, עורכי הדין וההחלטות השיפוטיות.

שקיפות משפטית מול פרטיות

מערכת המשפט בישראל נוטה לאמץ עקרונות של פומביות הדיון. מטרתה היא לאפשר לציבור לעיין בפסקי דין לצורך מחקר, לימוד או בדיקת תקדימים. עם זאת, בפועל, עצם הזמינות באינטרנט יוצרת מצב שבו אנשים פרטים או עסקים נחשפים למידע שעשוי להיות רגיש (כמו פרטים כלכליים, טענות אישיות ועוד). כך מוניטין עלול להיפגע בצורה קשה.

מתי נוצר הצורך בהסרת פסקי דין או מסמכים משפטיים?

מידע מיושן או שגוי

ישנם מצבים שבהם מופיע פסק דין ישן, שאינו רלוונטי עוד כי הצדדים הגיעו להסדר חדש, או משום שהוכחה טעות בעובדות הבסיסיות. אך מנועי החיפוש ממשיכים להציג את המידע הישן כאילו הוא עדכני, והגולשים עלולים לקבל רושם שגוי לגבי מצב משפטי הנוכחי של אותו אדם או עסק.

פגיעה בלתי מידתית בפרטיות

בחלק מהמקרים, פסק הדין כולל פרטים אישיים שלא ראויים להיחשף לציבור הרחב (למשל, מספרי זהות, פרטים רפואיים, מצב כלכלי רגיש ועוד). אם המסמך לא נערך כראוי (באנונימיזציה) לפני הפרסום, הדבר עשוי להוות הפרת פרטיות ופגיעה ממשית בצדדים הנוגעים בדבר.

חשש לפגיעה כלכלית או תעסוקתית

אדם שמחפש עבודה, לדוגמה, עלול להיפגע אם המעסיק העתידי יגלה בגוגל (Google) פרטים על סכסוך משפטי עבר, גם אם הוא הוסדר מזמן או היה לא מוצדק. אותו הדבר לגבי עסקים: לקוח פוטנציאלי שיראה פסק דין בעייתי עשוי לוותר על ההתקשרות, מבלי להבין שהמצב בפועל שונה לגמרי.

האפשרויות הקיימות למחיקת פסקי דין מגוגל (Google)

1. הסרה במקור (מהאתר שבו התפרסם פסק הדין)

זוהי השיטה המועדפת והיעילה ביותר. אם התוכן (פסק הדין או המסמך המשפטי) מוסר לגמרי מהאתר המפרסם, גוגל (Google) לא יוכל להציגו עוד בתוצאות החיפוש.

• פנייה למפעילי האתר: במקרה שהאתר שמפרסם את פסק הדין מתוחזק על ידי גורם פרטי, ניתן לפנות ולבקש הסרה או עריכה (למשל, מחיקת מידע אישי). לעיתים קרובות, האתרים המאגרים פסקי דין יסכימו להסיר פרטים מזהים או לפחות לטשטש אותם, אם מוצגות בפניהם סיבות משכנעות (כגון פגיעה בפרטיות או ביטחון).
• הסכמת בית המשפט: ישנם מקרים שבהם ניתן לבקש מבית המשפט צו איסור פרסום או הפיכת פסק הדין לחסוי, ובעקבות זאת לדרוש מאתרי הפסיקה להסיר את המידע.

2. בקשה מיוחדת לגוגל (Google) – הסרה מתוצאות החיפוש

בגוגל (Google) יש מנגנונים להסרה של תכנים רגישים או הפרות פרטיות מובהקות, כמו מספרי חשבון בנק, פרטים אישיים מזהים ואפילו תכנים שמפרים כללי לשון הרע או דיבה בצורה קיצונית.

• Google Removal Request: מדובר בטופס מקוון שבו ניתן לדווח על מידע שמפר פרטיות או חוק, ולבקש מגוגל (Google) להסיר את התוצאה. עם זאת, גוגל (Google) ממעטת להסיר תכנים רק מפני שהם מביכים או שליליים, ומתרכזת בעיקר בהפרות ברורות של החוק.
• טופס Right to be Forgotten (לציבור באיחוד האירופי): הכלי הזה רלוונטי יותר לתושבי האיחוד האירופי, בעקבות "הזכות להישכח". בישראל, המצב המשפטי שונה מעט ואין זכות אוטומטית כזו, אבל לעיתים אפשר להיעזר בתקנים דומים, במיוחד אם קשורים לתושבי או עסקים מהאיחוד.

3. דחיקת תוצאות שליליות (Burying) באמצעות יצירת תוכן חיובי

אם לא ניתן להסיר את פסק הדין או המסמך המשפטי מהמקור, ובנוסף גוגל (Google) מסרבים להסיר אותו מתוצאות החיפוש, נותרת אפשרות של "דחיקת תוצאות" – אסטרטגיה שבה מייצרים ומקדמים תוכן איכותי שיבלוט בגוגל (Google) בעמוד הראשון ויזיז את הקישורים השליליים או המביכים לעמודים הפנימיים.

• הקמת אתרים ופרופילים אישיים/עסקיים: כתיבת תוכן עשיר ומקצועי, כולל הוספת קישורים ומילות מפתח רלוונטיות, כדי להתחרות בתוצאת החיפוש השלילית.
• קישורים מאתרים בעלי סמכות גבוהה: קישורים מאתרי חדשות מקומיים, בלוגים מוכרים, רשתות חברתיות פופולריות ועוד, מעלים את דרגת האמינות של אותם עמודים חיוביים וגורמים להם לטפס מעלה בתוצאות.
• שמירה על עדכונים שוטפים: כדי להישאר רלוונטיים בעיניי אלגוריתם החיפוש, יש לייצר מעת לעת תוכן חדש ואיכותי, ולשלב בו את השם הרלוונטי (האדם או העסק) כך שגם גוגל (Google) יזהה שהמידע העדכני חזק יותר מהמידע הישן.

הליך משפטי מול בתי המשפט ומאגרי פסיקה

צו איסור פרסום (Gag Order)

במקרים מיוחדים, בית המשפט עשוי להוציא צו איסור פרסום על פרטי פסק הדין או על עצם קיומו, בעיקר כדי להגן על עדים, על קטינים, על שמו הטוב של אדם (בנסיבות חריגות) או על ביטחון המדינה.

• הפרת הצו: אם אתר כלשהו ממשיך לפרסם את המידע, ניתן לפעול נגדו משפטית ולדרוש הסרתו לאלתר. לעיתים, ניתן לערב את מערכת בתי המשפט לצורך סנקציות נגד האתר שלא נשמע לצו האיסור.
• קושי באכיפה: חשוב להבין שלא תמיד בית המשפט נענה בקלות לבקשת צו איסור פרסום, ורמת ההוכחה הנדרשת כדי להראות פגיעה חסרת פרופורציה בפרטיות או ביטחון – גבוהה יחסית.

החלת אנונימיזציה (חסימת פרטים מזהים)

בפסקי דין רבים, ניתן לבקש מבית המשפט או מהאתר המפרסם "אנונימיזציה" – כלומר, הסתרת שמות הצדדים והפיכת המסמך לפסק דין עקרוני שמדבר על "פלוני" ו"אלמוני" במקום שמות אמתיים.

• הגשמת האינטרס הציבורי: גישה זו מאשרת את פרסום פסק הדין כחלק מעיקרון פומביות הדיון, אך מגנה על הפרטיות של אנשים פרטיים.
• קושי טכני: אם כבר פורסם פסק הדין עם שמות מלאים, יש צורך לשכנע את הגוף המפרסם לערוך את המסמך. לא תמיד הם משתפים פעולה, במיוחד אם אין פסיקה או צו מחייב.

איך בפועל מתבצע תהליך מחיקת פסק דין מגוגל (Google)?

1. זיהוי התוכן המדויק: איתור הקישור המדויק (URL) שבו פסק הדין מופיע, וכן גיבוי המידע על התאריך, תיאור הבעיה ומהות הפגיעה.
2. בירור מול האתר המפרסם: פנייה למנהלי האתר או לגוף המשפטי שבו הוא מתארח, כדי לבדוק האם ניתן להסיר או לערוך את המסמך בהתנדבות.
3. שקילת הליך משפטי: במקרה של סירוב גורף, בוחנים פנייה לערכאות משפטיות, הגשת בקשה להחלטה רשמית.
4. הפעלה של כלי גוגל (Google): אם הצלחתם להסיר או לערוך את התוכן במקור, אפשר להשתמש בכלי Google Removal Tool כדי להאיץ את עדכון תוצאות החיפוש.
5. פעולות דחיקה (במקביל או במקום הסרה): יצירת נכסים דיגיטליים, הפעלת יח"צ והעלאת כתבות חיוביות – כך פסק הדין יידחק לעמודים פנימיים בגוגל (Google).

מתי מתאים להיעזר במומחה לניהול מוניטין או בעו"ד?

• סוגיה משפטית מורכבת: אם מדובר בפסק דין רגיש (למשל תיק פלילי, סכסוך גירושין מורכב, מידע רפואי) שעלול לפגוע בפרטיותכם בצורה חמורה, יש מקום להיעזר בעו"ד המתמחה בדיני אינטרנט ובפרטיות.
• סירוב עיקש להסרה: כאשר האתרים או המאגרים המשפטיים מתנגדים להסיר או לערוך את פסק הדין, לעיתים יש צורך בצו שיפוטי או בצעד משפטי ממוקד.
• תחרות על תוצאות החיפוש: אם השם שלכם (אדם פרטי או עסק) מוכר למספר גדול של גולשים, ואתם רוצים לוודא שהעמוד הראשון של גוגל (Google) יציג רק תוכן מעודכן וחיובי, מומחה לניהול מוניטין יכול לסייע ביצירת ובקידום תכנים שידחקו את המידע הבעייתי למטה.
• חסכון בזמן ומשאבים: ניהול מוניטין מקצועי דורש ידע ב-SEO, בהבנת האלגוריתמים של גוגל (Google), ביחסי ציבור ובמידה מסוימת גם בהתנהלות משפטית. עבור מי שאין לו את הידע או הפנאי, מומחה או סוכנות יוכלו לחסוך זמן והוצאות מיותרות.

מה חשוב לזכור לפני שמנסים למחוק מסמכים משפטיים מגוגל (Google)?

1. אין "מחק קסם": גוגל (Google) אינו היוצר או המארח של המסמך, אלא רק מצביע אליו. לכן רוב הזמן יש לטפל במקור התוכן כדי להשיג הסרה אמיתית.
2. פומביות הדיון היא עיקרון רלוונטי: לא כל פסק דין ניתן למחוק בטענה של פגיעה בפרטיות. יש מקרים שבהם עניין ציבורי מצדיק את המשך הפרסום.
3. הפעולה עשויה לקחת זמן: גם אם הצלחתם להסיר את התוכן מהאתר המקורי, ייתכן שגוגל (Google) ימשיך להציגו לזמן מה עד שיאנדקס מחדש את הדפים. אפשר להשתמש בכלי ההסרה לגוגל (Removal Request) כדי להאיץ את העדכון, אך זה לא תמיד מיידי.
4. סיכון אפקט סטרייסנד: לפעמים, ניסיון "לכבות שרפה" עלול לגרום לפרסום רחב יותר. אם מתחילים מהלכים משפטיים פומביים, ייתכן שתשומת הלב התקשורתית סביב הנושא תעלה. כדאי לשקול זאת לפני שמגישים תביעה.

דגשים לשימור מוניטין לטווח הארוך

• בדיקה תקופתית בגוגל (Google): ערכו חיפושים על שמכם, שם המותג או העסק שלכם, בדגש על מילות מפתח כמו "פסק דין", "תביעה" וכו'. זיהוי מוקדם של פרסום בעייתי מאפשר לכם לטפל בזמן.
• בחינה מקדימה של הסכמים משפטיים: בעת חתימת הסכמי פשרה, ניתן להוסיף סעיפים המחייבים את הצדדים לשמור על סודיות או להימנע מפרסום פרטים ברבים.
• בניית זהות דיגיטלית חיובית: ככל שיש לכם יותר תכנים חיוביים ורלוונטיים ברשת (אתר מקצועי, כתבות, בלוגים), כך המיקום של פסקי דין או מסמכים שליליים עשוי לדעוך.
• התייעצות עם מומחים: סוכנויות ניהול מוניטין ועורכי דין המתמחים בדיני אינטרנט יודעים כיצד לגשת לבעיה מזוויות שונות ולמצוא פתרונות יצירתיים, כולל הרמת טלפון לגורמים המתאימים, התמודדות עם משא ומתן משפטי ופעולות אקטיביות ברשת.

סיכום

פסקי דין ומסמכים משפטיים שעולים בראש תוצאות החיפוש בגוגל (Google) עלולים לפגוע במוניטין האישי או העסקי, ובמצבים מסוימים לגרום נזק שקשה לתקן. יחד עם זאת, יש מגוון צעדים שניתן לבצע כדי למחוק או להפחית את הנראות של המסמכים הללו:

• ניסיון להסרה במקור (האתר המפרסם) באמצעות פנייה למנהלי האתר או באמצעות צו בית משפט.
• שימוש בכלי גוגל (Google) לבקשת הסרה, כאשר מדובר בהפרת פרטיות או בעיה משפטית מובהקת.
• דחיקת התוצאות השליליות על ידי קידום תוכן חלופי חיובי ומקצועי, המותאם לאלגוריתמים של החיפוש ומכסה את עמודי התוצאות הראשונים.
• בחינה משפטית מעמיקה במקרים של סירוב להסרה או פגיעה אקוטית בפרטיות ובשם הטוב.

מאז שנת 2011, ובפרט לאחר הקמת סוכנות "ניהול מוניטין" בשנת 2015, ראיתי כיצד שמם של אנשים ועסקים עלול להיפגע משמעותית בשל פסק דין שפורסם ללא הגבלה. עם זאת, ברוב המקרים קיימים פתרונות – גם אם הם מורכבים ודורשים סבלנות – שמאפשרים לצמצם את הנזק או אף להסיר לחלוטין את המידע השלילי. כדי לבחור באסטרטגיה הנכונה, חשוב להכיר היטב את האפשרויות המשפטיות והטכניות, ולפעול באופן מסודר ופרואקטיבי, לפני שהמידע מתפשט עוד יותר ברשת ונהיה קשה יותר לטיפול.

כך ניתן לשמור על מוניטין נקי, להגן על הפרטיות ולהבטיח שכשמישהו מחפש את שמכם בגוגל (Google), מה שהוא יראה בראש העמוד יהיה חיובי, מדויק ותואם את המציאות הנוכחית, במקום להישען על מידע היסטורי או פסקי דין שאינם מייצגים אתכם עוד.