תולעת המשפט – פסקי דין באתר תולעת המשפט האם ניתן להסיר?

נכון לעכשיו לא ניתן להסיר פסקי דין מאתר תולעת המשפט. 

ממה שאנו יודעים, כרגע האתר נמצא בתביעה וזה הגיע לבית משפט עליון. הליך משפטי זה יכול לקחת מספר שנים ואין לדעת סטטוס עדכני לגבי הסרות עתידיות של פסקי דין.

מבחינת אתר תועלת המשפט הם לא מוכנים להסיר פסקי דין מהאתר בגלל זכות הציבור לדעת.

צוות האתר של תולעת המשפט פיתח קוד ששואב פסקי דין מהרשות השופטת ומפרסם אותם באתר. לא מדובר בפעולה ידנית שדווקא את פסקי הדין שלכם הם פרסמו, אלא את של כולם בצורה אוטומטית.

כרגע אי אפשר למחוק את פסקי הדין השליליים שמופיעים בגוגל, אבל כן ניתן להסתיר אותם!
אנו מציעים שירות של הדחקת פסקי דין בגוגל לעשרות אנשים וחברות ויכולים להוריד פסקי דין מהעמוד ה-1 בגוגל תחת השם שלכם או תחת שם המותג שלכם.

כל עוד מערכת תולעת המשפט לא תסיר את פסקי הדין ידנית או תסגור את האתר הם יישארו לצמיתות בגוגל.
הדבר היחיד שיש לכם לעשות כרגע הוא לבצע הדחקת אזכורים שליליים בשיטה שבה מעלים תוכן חיובי – חזק, אפקטיבי ויעיל תחת הביטוי הספציפי שבו מופיעים פסקי הדין וכך תוכלו לגרום לגוגל להחליט שהדברים שאתם מקדמים חזקים ורלוונטיים יותר לגולשים מפסקי הדין הללו, ברגע שהרובוטים של גוגל יבינו שהדברים החדשים החיוביים יותר טובים לגולשים מכל מיני סיבות, היא תדחק לאחור את פסקי הדין. וזו השיטה שמבצעים חברות כמונו שעושות קידום מוניטין חיובי בגוגל לצורך ניקוי תדמית שלילית.

תולעת המשפט היא ארגון לא-ממשלתי המפעיל אתר אינטרנט המספק מידע משפטי בעברית על מגוון נושאים במשפט הישראלי. המטרה העיקרית של הארגון היא לקדם את הבנת הציבור לנושאים משפטיים, ובכך לקדם גישה חינמית ושווית למידע משפטי. פרויקט עצמאי שנוצר על-ידי שני ישראלים, משפטן ומתכנת, שמטרתו לאגד ולהנגיש לציבור מידע משפטי שהיה קודם לכן פזור, לא מסודר או אפילו לא נגיש. המיזם החל למעשה כטבלת Excel שבה רוכזו פרטי הליכים ותיקים משפטיים פתוחים, כולל מידע שלא היה מופיע במאגרי ה”נט-המשפט” המקוונים הרשמיים של בתי המשפט. 

באתר של תולעת המשפט תוכל למצוא מידע על חוקים ופסיקות בישראל, מאגרי מידע על עיתונות משפטית, כמו גם מידע על נושאים משפטיים שונים, כולל זכויות אזרחיות, דיני עבודה, דיני משפחה, פושעים ומחויבים, ועוד. בנוסף, האתר מציע מידע אודות המערכת המשפטית בישראל, כולל מידע על בתי המשפט, השופטים, והתיקים המשפטיים השונים.

לאורך הזמן אותו גיליון אקסל התפתח לכלי מקוון רחב יותר שמאפשר:

• חיפוש תיק לפי מספר, שופטים, עורך דין או צד להליך.

• גישה למסמכים משפטיים שלא פורסמו באתרי רשמיים.

• כלים שיתופיים שמאפשרים למשתמשים לשתף מסמכים או לכתוב טענות.

מאקסל אנונימי למהפכת שקיפות משפטית

המהלך שהחל כקובץ עבודה פרטי הפך בתוך שנים ספורות לאחד הגורמים המשפיעים ביותר על האופן שבו הציבור הישראלי נחשף להליכים משפטיים. לא מדובר ביוזמה ממסדית, לא בתקציב מדינה ולא בהחלטת ממשלה, אלא בפעולה עצמאית של שני אזרחים – משפטן ומתכנת – שזיהו פער מהותי בין כמות המידע המשפטי הקיים בישראל לבין הנגישות האמיתית שלו לציבור.

בנקודת המוצא לא עמדה אידאולוגיה לוחמנית, אלא צורך פרקטי: ריכוז נתונים. ריבוי תיקים, פסקי דין, החלטות ביניים והליכים לא מפורסמים יצר מציאות שבה גם אנשי מקצוע מתקשים להבין תמונה רחבה. מתוך המקום הזה נולד כלי פנימי, טכני, שמטרתו הייתה סדר.

מהר מאוד, עצם הסדר הפך לפעולה ציבורית.

מה באמת השתנה ברגע שהמידע הפך לנגיש

ברגע שמידע משפטי מפוזר נאסף למבנה אחד, קורה דבר דרמטי: אפשר לראות דפוסים. פתאום ניתן לזהות שופטים שחוזרים על אותם ניסוחים, רשויות שמנהלות הליכים דומים שוב ושוב, ותיקים שנגררים שנים מבלי לקבל הכרעה.

הציבור, שלא היה שותף לתמונה הרחבה, קיבל גישה למרחב שלא הוצג לו קודם. לא מדובר בהדלפה ולא בפריצה למאגר סגור, אלא באיסוף חכם של מידע פומבי, כזה שקיים אך כמעט ואינו נצרך.

השינוי לא היה רק טכנולוגי אלא תודעתי: מערכת המשפט הפסיקה להיות "קופסה שחורה" והפכה לזירה שניתן להתבונן בה לאורך זמן, להשוות, לנתח ולשאול שאלות קשות.

המתח הבלתי פתור בין שקיפות לפרטיות

ככל שהשימוש בכלי התרחב, כך עלה הקונפליקט המרכזי: האם כל מה שחוקי לפרסום אכן ראוי להיות נגיש בלחיצת כפתור?

מצד אחד, עקרון פומביות הדיון הוא אבן יסוד בדמוקרטיה. הליכים משפטיים אינם עניין פרטי של שופטים בלבד, אלא תהליך ציבורי בעל השלכות רחבות. מצד שני, ריכוז מידע יוצר כוח – ולעיתים גם פגיעה. שמות, פרטים מזהים והקשרים משפטיים עלולים לשמש להוקעה ציבורית, גם כאשר לא ניתנה הכרעה סופית.

המהלך הזה אילץ את המערכת להתמודד עם שאלה שלא קיבלה מענה ברור במשך שנים: האם הבעיה היא בפרסום – או בעצם בכך שהציבור לא אמור לראות את מה שקורה בפועל?

תגובת המערכת: אי נוחות, התנגדות ושתיקה

התגובה הרשמית לא הייתה אחידה. חלק מגורמי המערכת בחרו להתעלם, אחרים הביעו הסתייגות, ומעטים אף ניסו לבלום את המהלך באמצעים עקיפים. לא פורסם איסור חד משמעי, אך ניכר ניסיון להחזיר את השליטה למנגנונים הקיימים.

דווקא היעדר תגובה פומבית תקיפה חידד את הבעיה: אם אין מניעה חוקית, אך יש חוסר נוחות עמוק, ייתכן שהבעיה אינה ביוזמה – אלא במבנה הקיים.

המחיר האישי של יוצרי הכלי

ככל שהחשיפה גברה, כך החריפה גם התגובה הציבורית. לצד תמיכה רחבה מצד משפטנים, עיתונאים ואזרחים, החלו להגיע גם איומים קשים. לא ביקורת עניינית, אלא ניסיונות הפחדה. זהו רגע מכונן בהבנת עוצמת המהלך: כאשר טבלה הופכת לאיום, סימן שהיא נוגעת בנקודת עצב רגישה במיוחד.

האיומים לא נולדו מהפרת חוק, אלא מעצם שינוי מאזן הכוחות. המידע חדל להיות נחלתם של מעטים.

המשמעות הרחבה: לא רק משפט, אלא דמוקרטיה

הסיפור הזה אינו טכנולוגי בלבד ואינו משפטי בלבד. הוא נוגע בליבה של השאלה מי שולט בידע, מי קובע מה הציבור רשאי לדעת, ועד כמה מנגנונים קיימים מותאמים לעידן שבו עיבוד מידע הוא כוח.

המהלך יצר תקדים: אזרחים פרטיים יכולים, באמצעים פשוטים יחסית, לייצר שקיפות שהמערכת עצמה לא יזמה. זהו שינוי עומק שממשיך להדהד גם מעבר לזירה המשפטית, ומעלה שאלות על רגולציה, אחריות ציבורית ותפקידה של החברה האזרחית בישראל.